#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ל. 1 השופך מים לרה&quot;ר והוזק בהן אחר האם חייב בנזקו ומדוע?<p dir=""rtl"">ולמה נצרך גם כאן וגם במשנה לעיל נשברה כדו?</p>"	"שנינו במשנה שחייב, ואמר רב לא שנו אלא שנטנפו כליו, אבל הוא עצמו פטור קרקע עולם הזיקתו וה&quot;מ דתמו מיא אבל לא תמו מיא הרי כרפשו וחייב אף על נזקי גופו [ולעיל כח: שמואל חייב לעולם בנזקי גופו ע&quot;ש].<p dir=""rtl"">ונצרך שניהם חד בימות החמה וחד בימות הגשמים וקמ&quot;ל אף ששפך ברשות אם הזיק חייב לשלם (ובהמשך הסוגיא יש חולקים וסוברים שאם עשה ברשות פטור מלשלם).</p>"	בבא קמא ל.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ל. 2 המצניע את הקוץ והגודר את גדרו בקוצים והזיק האם חייב ומדוע?	במשנה שנינו שחייב בנזקן, ואמר ר' יוחנן לא שנו אלא במפריח, אבל מצמצם פטור. ביאר רב אחא בריה דרב איקא לפי שאין דרכן של בני אדם להתחכך בכתלים.	בבא קמא ל.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ל. 3 המצניע את הקוץ וכד' בתוך כתלו של חברו וסתר בעל הכותל את כתלו ונפל לרה&quot;ר והזיקו, מי חייב? <p dir=""rtl"">ומה עוד שמענו מכאן ומאי קמ&quot;ל?</p>"	"שנינו בברייתא חייב המצניע, אמר ר' יוחנן ה&quot;מ בכותל רעוע, אבל בכותל בריא פטור המצניע וחייב בעל הכותל.<p dir=""rtl"">אמר רבינא זאת אומרת, המכסה בורו בדליו של חבירו, ובא בעל דלי ונטל דליו, חייב בעל הבור. וקמ&quot;ל שאפי' שבעל הדלי יודע מי הוא בעל הבור והיה לו להודיע שנוטל הדלי, אפ' הכי חייב בעל הבור.</p>"	בבא קמא ל.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ל. 4 האי מאן דבעי למהוי חסידא מה יעשה (3)?	"רב יהודה אמר יקיים מילי דנזקין [כמו ששנינו בברייתא חסידים הראשונים היו מצניעים קוצותיהם וזכוכיותיהם בתוך שדותיהן ומעמיקים להן ג' טפחים כדי שלא יעכב המחרישה].<p dir=""rtl"">רבא אמר מילי דאבות.</p><p dir=""rtl"">וא&quot;ל מילי דברכות.</p>"	בבא קמא ל.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ל. 5 מי שהתירו לו לקלקל ברה&quot;ר והזיקו האם חייביין לשלם?<p dir=""rtl"">כמאן אזלא מתניתין 'המוציא את תבנו וקשו לרה&quot;ר ...חייב בנזקן'?</p>"	"ת&quot;ק מחייב אפ' שעשו ברשות, ר' יהודה פוטר בין ברשות מצוה {נר חנוכה} ובין ברשות ב&quot;ד.<p dir=""rtl"">אף שעל מנת כן הנחיל יהושע את הארץ שיהיה אדם מוציא את זבלו לרה&quot;ר מתניתין אזלא נמי כר' יהודה - לרב נחמן שמשנתנו דברה שלא בשעת הוצאת זבלים, רב אשי אמר תבנו וקשו אין תנאי יהושע ואסור להוציאם משום דמשרקי.</p>"	בבא קמא ל.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ל: 1 המקלקל ברשות הרבים {הומציא את תבנו ואת קשו לרה&quot;ר} האם מותר לזכות בו ובשבחו?	"את השבח - ודאי כל הקודם זכה. <p dir=""rtl"">דבר שאין בו שבח - ודאי שאין לזכות בגופן, דלא קנסו במקום שאין שבח.</p><p dir=""rtl"">את גופן במקום שיש שבח - רב אמר קנסו גופן משום שבחן ונוטל אף את גופן, והסתפקו האם רק אחר שהיה שבח או אף קודם שהשביח. לת&quot;ק אין מורין כן ולרשב&quot;ג מורין כן, רב הונא אמר רב אין מורין כן אלא אם כן היו מותרים כבר, ורב אדא בר אהבה אמר מורין כן. זעירי אמר נחלקו בעיקר הדין לחכמים לא קנסו גופן משום שבח וכן נקט, ולרשב&quot;ג קנסו.</p>"	בבא קמא ל:		
